כיצד לבחור רמקולי PA?
השגת סאונד חי ברמה גבוה באופן עקבי עשויה להוות אתגר לא קטן. מערכת הגברה שתבחרו כ-PA שלכם עשויה לקבוע האם המיקס שלכם יגרום לסאונד טוב להישמע כסאונד נהדר, או אם תיאבקו על מנת לפתור בעיות נפוצות של הגברת סאונד.
ישנן 3 קטגוריות בסיסיות של מערכות PA:
- מערכת הגברה אישית
- מערכות PA בגודל בינוני
- מערכות PA בגודל מלא (full scale)
מערכת הגברה אישית המורכבת מרמקול יחיד או ממערך של מיני-רמקולים (mini speaker array), אשר מתפקדים גם כרמקולים ראשיים וגם כמוניטורים.
מערכות PA בגודל בינוני אשר מורכבות מזוג רמקולים המותקנים על סטנדים בשני צדי הבמה, בתוספת מוניטורים פשוטים.
מערכות PA בגודל מלא (full scale) כוללות רמקולים רבים בתצורת Line array ומערכות מוניטורים מורכבות.
מדריך רכישת רמקולי PA זה נוצר על ידינו על מנת לספק לכם את המידע אשר תצטרכו בבואכם להשקיע את מיטב כספכם ברכישת רמקולים להגברה חדשים. מאחר שישנם שיקולים ופרמטרים רבים, הרבה מעבר למה שנוכל לכסות במדריך זה, חייגו אלינו או הגיעו אלינו לאחר קריאת המדריך וקבלו ייעוץ ללא תשלום מאחד המומחים של מרכז הסאונד. המומחים שלנו יוכלו לעזור לכם לבחור את מערכת ה-PA הטובה והמתאימה ביותר עבור הצרכים שלכם.
- מהו ההספק אותו אצטרך?
- מוגבר (אקטיבי) מול לא מוגבר (פאסיבי)
- קונפיגורציה של דרייברים ורמקולים
- מהו קרוסאובר (Crossover) והבנת אופן פעולתו
- הסבר על בי-אמפליפיקציה
- פתרון PA כולל
- מערכות רמקולים חכמות
- האם יש לי צורך בסאב-וופר?
- רמקולי מוניטור
- מחברי רמקולים – הסבר מעמיק
- אז מה כדאי לחפש?
מהו ההספק אותו אצטרך?
אחת השאלות הנפוצות שאנו נשאלים כאן במרכז הסאונד, היא מהו ההספק המומלץ הדרוש למערכת PA, אך השאלה האמיתית “מהי העוצמה המקסימלית שאתם צריכים?”, משום שצרכי ההספק שלכם ישתנו בהתאם לסיטואציה הנוכחית והספציפית בה אתם נמצאים.
האם אתם מנגנים פולק אקוסטי בווליום נמוך או רוק ומטאל מתקדם? האם מדובר על מופע קלאסי או על מופע מוזיקת ריקודים אלקטרונית (EDM)?
גודלו של חלל המופע הינו משמעותי, וכך גם מספר האנשים אשר צפויים להגיע למופע (הידעת? הגוף האנושי סופג סאונד היטב). חלל בגודל בינוני (המסוגל להכיל בין 250 ל-500 אנשים) עשוי לדרוש 2,000 וואט ועד 20,000 וואט, בהתבסס על כל הגורמים הנ”ל.
אז בעצם כל העניין הוא כמות של וואטים? לא בהכרח. אחרי הכול, יותר הספק אינו בהכרח אומר יותר output. בעוד כמות הוואטים של הרמקול בהחלט משפיעה על הווליום שלו, ה-SPL (sound pressure level) שלו הוא אינדיקטור טוב יותר של כמה רם וחזק הרמקול הזה יישמע בסופו של דבר. הבנת טווח הפיזור של הרמקול גם היא חשובה מאוד. רמקול עצמתי עם טווח פיזור צר יגיע למעט יותר אנשים, מאשר רמקול חלש יותר הכולל טווח פיזור רחב יותר. זה גם חיוני שתיקחו בחשבון את רמת הרגישות של הרמקול, שהיא מידת יכולתו להמיר חשמל לסאונד באופן אקטיבי.
בקצרה, הרגישות מתייחסת ל-SPL שהרמקול יכול להפיק מסיגנל בן 1 וואט במרחק של מטר אחד. מאפיין רגישות זה מודד “יעילות” והוא מהווה אינדיקטור משמעותי לחוזקו של הרמקול, וזוהי הסיבה לכך שרמקול פחות יעיל בן 1000 וואט אינו בהכרח רם וחזק יותר מאשר רמקול יעיל בן 500 וואט. למעשה, רמקול בן 500 וואט עם רגישות של 98 דציבל יפיק למעשה את אותו הווליום אותו מסוגל להפיק רמקול בן 1000 וואט עם רגישות של 95 דציבל.
רמקול מוגבר (אקטיבי) מול לא מוגבר (פאסיבי)
אם לא יצא לכם להיתקל במערכות PA הבנויות מרמקולי PA אקטיביים, הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שמגבר ההספק והקרוסאובר (crossover) מותקנים בתוך אותה הקבינה בה נמצאים הרמקולים. היתרון לכך הוא העובדה כי כל מה שתצטרכו הם הרמקול ומקור אודיו, בין אם מדובר על מיקסר, נגן מוזיקה או אפילו כלי הנגינה שלכם בנסיבות מסוימות. רמקולים מוגברים הופכים את מערכת ה-PA שלכם לפשוטה יותר והם מהירים וקלים יותר להקמה ותפעול, אך הם אינם האופציה הטובה ביותר בכל המצבים, לדוגמה – סיטואציה בה מתכננים מערכות מורכבות להתקנות קבע באולמות ואודיטוריומים גדולים.
רמקולי PA פסיביים מצריכים מגברי הספק נפרדים ולפעמים גם קרוסאוברים נפרדים. עבור רוב הלהקות וההרכבים המופיעים, או עבור אולמות קטנים ועד בינוניים בגודלם – מערכות מבוססות רמקולים פסיביים כנראה לא יהיו הפתרון הפשוט ביותר, אך במקרה של מערכות גדולות ומורכבות יותר, העובדה כי ניתן להפריד בין רכיבי המערכת מהווה יתרון משמעותי. עקב העובדה כי מערכות גדולות מצריכות כמויות הספק עצומות, היכולת להשתמש במגברים נפרדים מונעת מהרמקולים שלכם להגיע להתחממות יתר הנגרמת על ידי המגבר, וגם תחזוקת המערכת היא קלה משמעותית בטווח הארוך, כאשר אין צורך לטפס לגובה רק על מנת לעדכן או לשנות את הגדרות המגברים שלכם.
מאחר ורמקולים פאסיביים אינם כוללים מגברי הספק, כמות הוואט שהם מסוגלים להפיק אינה מהווה אינדיקציה לכמה הם רמים וחזקים באמת, אלא מדובר על אינדיקציה עבור כמות ההספק אותו הם יכולים לשאת. לרוב תמצאו שני ערכים בכל הנוגע לניהול מתח והספק: כמות ה-RMS (root mean square) שלהם מתייחסת לכמות ההספק המתמשך אותו הרמקול יכול לשאת, בעוד ערך הפיק (peak value) שלהם מתייחס לכמות ההספק המקסימלית אותה הרמקול יכול לשאת בפרצי אנרגיה קצרים. בהתאם לכך, אם יש לכם רמקול המדורג כבן 50 וואט RMS ו-150 וואט בפיק, משמעות הדבר היא כי הוא יכול לשאת 50 וואט של הספק מתמשך עם פיקים מזדמנים של עד 150 וואט.
כפי שניתן לראות, הבחירה בין רמקולי PA אקטיביים לבין פאסיביים תלויה באופן השימוש שלכם במערכת, מאשר בשאלה אם סוג אחד טוב יותר מהשני. להקות שמופיעות הרבה או בעלי חללי מופעים קטנים עשויים להעדיף את הפשטות ואת איכות הסאונד האמינה והיציבה של מערכות אקטיביות, בעוד אמנים מקצועיים היוצאים לטורים וסיבובי הופעות ומוסדות גדולים עשויים להעדיף את הגיוון ואת האופי המודולרי של מערכת פאסיבית.
קונפיגורציה של דרייברים ורמקולים
כאשר בוחרים את מערכת רמקולי ה-PA המושלמת עבור צרכיכם, קונפיגורציית הדרייברים היא משתנה חשוב נוסף שכדאי לקחת בחשבון. מדוע? ובכן, אם הרמקול שלכם יכלול רק דרייבר בעל טווח מלא (full range) יחיד, הדרייבר הזה יצטרך לכסות את כל טווח התדרים. רמקול קטן שמשמיע תדרים גבוהים בצורה נהדרת, לא יצליח לשחזר תדרים נמוכים באופן מוצלח, ורמקול גדול שמתאים לנמוכים לא יצליח לשחזר תדרים גבוהים כמו שצריך.
אז מהו הפתרון? שימוש בדרייברים מרובים. רמקולים בעלי דרייברים מרובים עושים עבודה טובה משמעותית בשחזור הספקטרום הכולל של התדרים. סוגי רמקולים אלה מפצלים את טווח התדרים בין לפחות שני דרייברים – אחד לתדרים גבוהים והשני עבור תדרים נמוכים. בכך שתתנו לכל דרייבר לכסות תדר ספציפי, תוכלו להגביר את ה-output של כל רמקול, את טווח התדרים שלו ואת היעילות שלו.
מהו קרוסאובר (Crossover) והבנת אופן פעולתו
קרוסאובר הוא מכשיר אשר מחלק סיגנל של אודיו לטווחי תדרים נפרדים אשר מנותבים בסופו של דבר לדרייברים שונים כגון רמקולים, טוויטרים, הורן (horn) וכולי, במערכת השמע. לדוגמה, מערכת קרוסאובר 2-way עשויה להכיל פילטר low-pass אשר תדע להעביר סיגנל בעל תדרים נמוכים לתוך וופר (woofer) ופילטר high-pass אשר שולח את התדרים המתאימים אל הטוויטר. קרוסאוברים יכולים להגיע בתצורות אקטיביות או פאסיביות. אינכם צריכים לדעת הכול על קרוסאוברים על מנת להקים מערכת טובה, אך אם תדעו מהן נקודות הקרוסאובר בטווח הצלילים של המערכת, תוכלו לבצע מיקס טוב יותר משמעותית.
[ ראו כאן עוד מידע בנושא – באתר ויקפדיה ]
הסבר על בי-אמפליפיקציה (Bi-amplification)
בי-אמפליפיקציה היא התהליך של חלוקת סיגנל אודיו לשני טווחי תדרים, אשר נשלחים בהמשך לשני מגברים שונים, אשר בתורם מפעילים רמקולים נפרדים. רשת קרוסאוברים פעילה שולחת תדרים נמוכים לדרייבר הגדול יותר (הוופר) ותדרים גבוהים לדרייבר הקטן יותר (הטוויטר). בי-אמפליפיקציה גם מאפשרת למגברים להיבחר או להיות מעוצבים בהתאמה מדויקת לרמקולים ולקבינות שלכם. בי-אמפליפיקציה, טרי-אמפליפיקציה ומעבר לכך היו בשימוש במערכות הגברת סאונד במשך שנים, וכמו כן, הן הפכו לנפוצות מאוד במערכות מוניטורים אקטיביות באולפנים.
פתרון PA כולל (All in one)
אם אתם אמנים מבצעים המופיעים לבד, אזי ישנו סיכוי משמעותי לכך שאתם מחפשים וחוקרים על רמקולי PA וציוד היקפי ללא הרבה התלהבות. אתם צריכים להישמע מצוין בכל הופעה וככל הנראה לא תרצו להשקיע יותר זמן, אנרגיה וכסף במערכת שלכם מאשר הזמן, האנרגיה והכסף שאתם משקיעים במוזיקה ובאמנות שלכם. קיימים בשוק פתרונות הכול-כולל-הכול (all in one) אשר מהווים משלבים בתוכם מיקסר, רמקולים אקטיביים, עיבוד סיגנל ואפילו אפקטים בתוך עיצוב פשוט וקומפקטי. עבור סינגר-סונגרייטרים, מופעי בית קפה קטנים ואנסמבלים אקוסטיים קטנים, מערכות PA אלה יכולות לחסוך כסף, זמן וחלל רבים.
קנו מערכות PA בתצורת All in one
מערכות רמקולים חכמות
למי ששכח, אנחנו חיים במאה ה-21! קיימות כיום מערכות רמקולים אשר יודעות לזהות את מה שמחברים אליהן באופן אוטומטי ומבצעות אופטימיזציה לסאונד שלהן בהתאם לכך. חלק מהן אף יכולות לזהות האם הצבתם אותם באופן מאוזן על סטנדים לרמקולים, או אם הצבתם אותם במאונך על הבמה כמוניטורי רצפה, והן גם ידעו לבצע אופטימיזציה לסוג שימוש זה באופן אוטומטי. מאפיינים חכמים מובנים נוספים יכולים לכלול הפחתת פידבקים אוטומטית, יכולת תקשורת על גבי רשתות ושליטה מרחוק. האופן בו אתם מתכננים להשתמש במערכת שלכם באופן קבוע יגדיר מה מהפיצ’רים המתקדמים הנ”ל, אם בכלל, יתאים ויועיל לשימוש הספציפי שלכם.
האם יש לי צורך בסאב-וופר?
סאב-וופרים הם רמקולים המותאמים לשחזור תדרי בס נמוכים. יכול להיות שאינכם מודעים לכך שהוספת סאב-וופר לא בהכרח תתרום למערכת שלכם להישמע חזקה יותר: למעשה, אם משתמשים בהם כהלכה, הם יכולים לאפשר לכם להפעיל את המערכת שלכם בווליום כללי נמוך יותר תוך כדי שמירה על פאנץ’ (punch) ואימפקט לאורך כל טווח התדרים.
למעשה, סאב-וופרים מתמקדים בספקטרום התדרים אשר נמצא בין 20 הרץ ל-100 הרץ, תדרים שקשה לשחזר באופן מדויק באמצעות רמקולי PA קטנים יותר. לדוגמה, אם סאב-וופר היה מוטמע לתוך קבינת רמקול בת טווח מלא (full range speaker box), הביצועים של הדרייברים אשר אחראים לתדרי האמצע ולתדרים הגבוהים היו נפגעים עקב הוויברציות האינטנסיביות של תדרי הבס העוצמתיים. אם לומר זאת בדרך אחרת, רמקולי PA גדולים יותר יכולים לשחזר תדרים נמוכים באופן נאמן למקור, אך על מנת לאפשר סאונד בעל טווח מלא באמת (true full range sound), אתם תצטרכו להשתמש בסאב-וופר ייעודי.
רמקולי מוגבר לשימוש כמוניטור במה
כאשר אתם מופיעים, אתם תצטרכו לשמוע את עצמכם. לא משנה מהו תפקידכם בכוח – תיפוף, נגינת גיטרה, או שירה – מוניטורינג (monitoring) איכותי ומתאים הוא הכרחי על מנת להצליח לספק מופע מוצלח. ישנם שני סוגים עיקריים של מוניטורי במה – מוניטורי רצפה ומוניטורים המשמשים כסייד-פילים (side fill). מוניטור רצפתי הוא למעשה קבינת רמקול הכוללת גב זוויתי, כך שניתן למקמו על רצפת הבמה.
צורתם הזוויתית מאפשרת להם לכוון את פיזור הסאונד שלהם לעבר אזני האמן המופיע, בעוד גובהם הנמוך מונע מהם מלהפריע לקהל לראות את האומנים המופיעים. סייד-פילים הם רמקולים גדולים יותר המסוגלים לבצע פיזור סאונד מלא (full-range) אשר ממוקמים בצדי הבמה. הם מאפשרים לאומנים המופיעים לשמוע “ראף מיקס” (rough mix) של כל חברי ההרכב, בעוד מוניטורי רצפה מספקים מיקס אינדיבידואלי המתאים לכל נגן ולבקשותיו.
בכל הקשור למוניטורי במה, גדול יותר לא נחשב לטוב יותר. הצטברות תדרים נמוכים על הבמה היא בעיה נפוצה וידועה, ומאחר שרמקולים גדולים יותר מפיקים יותר תדרי בס, הם רק תורמים להגדלת הבעיה הנ”ל. למעשה, רמקולי מוניטור עם זווית פיזור סאונד צרה יותר ועם טווח אמצע עליון (upper midrange) יעשו עבודה טובה יותר בחיתוך דרך המיקס והתבלטות הסאונד המופק מהם על גבי הבמה עמוסת הסאונד הדחוס. בהמשך ישיר לכך, עדיף להשתמש בכמות גדולה של מוניטורי במה ממוקדים ומדויקים יותר, מאשר להשתמש בכמות קטנה יותר של מוניטורים המסוגלים להפיק טווח תדרים רחב יותר ובעלי נמוכים עמוקים יותר.
מחברי רמקולים – הסבר מעמיק
בתחום הקונקטורים (מחברים) אתם ככל הנראה לא תרצו לקבל החלטות מורכבות מדי. לרוב, הבחירה שלכם במחברי הכבלים נקבעת לפי סוגי החיבורים שעל הרמקולים שלכם. כאשר אתם מחברים את ה-Output של המיקסר לקרוסאוברים מרובים, את הקרוסאוברים למגברי הספק, ואת מגברי ההספק לרמקולים – לרוב תמצאו את עצמכם משתמשים במינימום שני סוגים של מחברי כבלים. מאחר שחלק מציוד האודיו מאפשר לכם לבחור בין סוגי החיבורים, מדריך זה יוכל לסייע לכם בקביעת סוגי מחברי הכבלים המתאימים ביותר לצרכים ולדרישות שלכם.
מחבר הספיקון (speak ON) הוא שם של מותג, וגם סוג של מחבר בעל פינים מרובים (multi pin) אשר נפוץ מאוד ברמקולים ומגברים בעלי דירוג וואט גבוה. מחברי הספיקון מציעים חיבור אמין מאוד, הם מסוגלים להתמודד עם הספק גבוה במיוחד, והם גם עמידים מאוד.
ראשי התיבות TRS כוללים את המילים Tip, Ring ו-Sleeve. מונח זה מתאר מחברי 1/4 אינץ’ (או 1/8 אינץ’) מאוזנים. קונקטורי TRS נמצאים בקצותיהם של רוב כבלי האוזניות המקצועיות, אם תרצו לדעת איך הקונקטור הזה נראה. הוא נראה כמו חיבור 1/4 אינץ’ סטנדרטי עם “טבעת” (ring) נוספת מסביב לקוטרו. מחברי TRS נמצאים בשימוש בכל מצב בו יש צורך בחיבור הכולל בשני גידים ובגיד שלישי המתפקד כהארקה – בכבל אחד.
מחבר ה-XLR הוא קונקטור עגול בעל שלושה פינים: פין חיובי (פלוס), פין שלילי (מינוס) ופין המיועד להארקה. קונקטורים אלה משמשים לרוב על מנת להעביר סיגנל מיקרופון מאוזן (mic level) למיקסרים, או עבור העברת סיגנל ברמת line (line level) לרמקולים מוגברים.
ראשי התיבות TS כוללים את המילים Tip ו-Sleeve. זהו סוג ספציפי של מחבר מסוג 1/4 אינץ’ המורכב משני מוליכים והוא אינו מאוזן. הקצה (tip) שלו נחשב לרוב כ-“חם”, או בעצם כנושא הסיגנל, בעוד ה-sleeve (השרוול) הוא המקום אליו מחברים את ההארקה או את הסיכוך.
מחברי הבננה מיוצרים על מנת לחבר בין כבלי אודיו נטולי מחבר (audio wires) לבין יציאות האודיו הייעודיות אשר נמצאות על גבם של מגברי הספק רבים, או לכניסות ייעודיות הנקראות, כמובן, כניסות בננה (banana jacks). תצורה נפוצה אחת שלהם היא ייצורם בתבנית של שתי בננות הסמוכות זו לזו, במרחק של 3/4 אינץ’ זו מזו, וזהו גם המרווח שבין יציאות האודיו הייעודיות בגבם של מגברי ההספק.
אז מה כדאי לחפש?
הדרך הטובה ביותר על מנת להתחיל לבנות מערכת רמקולי PA היא ליצור רשימה של צרכיכם המדויקים.
כמה ציוד אצטרך? באיזה גודל?
מבלי להיכנס לחישובים המתמטיים הדרושים לחישוב האקוסטיקה או נפח האוויר בחדר, היכולת להבין מהו גודל החלל הממוצע אותו עליכם למלא בסאונד היא נקודת פתיחה מצוינת. גם נפח החדר וגם צורתו, בשילוב עם מספר האנשים שנמצאים בו יקבעו מהו סוג הסט-אפ של רמקולים שיעבוד עבורכם בצורה הטובה ביותר. זה ברור שהופעות קטנות בברים או בבתי קפה אינן דורשות את אותה כמות ציוד אותה תצטרכו עבור מועדון גדול יותר.
עבור חללי מופעים גדולים יותר, המספר החשוב הוא מספר המושבים הקיימים בחלל. בעבור מופעים באוויר הפתוח, אין מה להתעסק בשיקולי וחישובי אקוסטיקה בחלל, כך שתצטרכו לבסס את בחירתכם על סמך כמות האנשים להם תצטרכו להשמיע סאונד. זכרו כי כל האנשים בקהל סופגים סאונד המגיע מהרמקולים: ככל שיגיעו יותר אנשים, כך תצטרכו יותר הספק על מנת לפצות על אותו סאונד אשר נספג בקהל.
מוגבר או לא מוגבר ? מה עדיף ?
אם אתם מוזיקאים מופיעים ואתם מפעילים את מערכת הסאונד שלכם בעצמכם, אנחנו יכולים להבטיח ברמת ודאות גבוהה כי תהיו מרוצים יותר מהנוחות הנלווית לרמקולים מוגברים. אם אתם מנהלים חברת הפקות הצומחת במהירות, ייתכן כי תעדיפו את הטבע הגמיש והמודולרי של מערכת מבוססת רמקולים פאסיביים. כפי שכיסינו בפסקה הנקראת “מוגבר (אקטיבי) מול לא מוגבר (פאסיבי)” במדריך זה, מומלץ כי תקבלו החלטה בנוגע לסוג המערכת המתאימה לכם בהתבסס על ה-workflow שלכם. אם אינכם בטוחים איזה סוג מערכת יועיל לכם יותר, מומחה מטעם מרכז הסאונד ישמח לעזור לכם לאחר שיחה בה תסבירו לנו מהם צרכיכם המדויקים. חייגו אלינו או הגיעו אלינו וקבלו ייעוץ ללא תשלום.
מהי כמות ההספק אותה אצטרך?
אם אתם משתמשים ברמקולים מוגברים, משמעות הדבר היא כי אינכם צריכים לדאוג לגבי התאמת מגבר הספק לרמקולים שלכם. עם זאת, אם אתם משתמשים ברמקולים פסיביים, זה חשוב והכרחי לספק להם את כמות ההספק הנכונה והראויה להם. החדשות הטובות הן שניתן לחשב מהי כמות זהו ללא ביצוע חישובים מתמטיים רבים. חברת JBL ממליצה כי במצבי הגברת אודיו סטנדרטיים, יש להשתמש במגבר אשר מסוגל לספק כמות השווה או כפולה מהכמות אותה מסוגל לספק הרמקול. לדוגמא, רמקול אשר מדורג כבן 300 וואט, זקוק למגבר המסוגל לספק 300 עד 600 וואט.
בניגוד לאמונה הרווחת, מתן הספק נמוך לרמקולים שלכם לא יזיק להם – אלא אם אתם מכניסים את המגבר למצב overdrive. למעשה, קליפינג (clipping) הוא הדבר אשר מזיק לרמקולים שלכם, ומגברים בעלי הספק נמוך יותר ייכנסו למצב קליפינג מוקדם יותר מאשר מגברים בעלי הספק גבוה. לכן, במקרה בו אתם משתמשים במגבר בעל הספק של 20 וואט עם רמקולים בני 200 וואט, אל תגבירו את המגבר עד למצב בו הוא מגיע לדיסטורשן. אם תיישמו כלל אצבע זה, מצבכם יהיה טוב.
האם יש לי צורך בסאב-וופר?
כפי שציינו בפסקה במדריך המתייחסת לסאב-וופרים, כל מצב של מופע סאונד חי יישמע עשיר וחיוני יותר באמצעות היכולת להפיק טווח תדרים מלא, יכולת אשר מתקבלת בזכות הוספת סאב-וופר למערכת שלכם. עם זאת, האם אתם באמת צריכים אותו? אם אתם משתמשים במערכת שלכם בעיקר עבור הגברת מופעי ספוקן וורד (spoken word) ושירת אקפלה, אתם ככל הנראה תוכלו להסתדר מצוין גם בלי סאב.
דבר זה נכון גם במידה ואתם מנגנים בעיקר בחדרים קטנים מאוד. מלבד מצבים מאוד ספציפיים, רוב המופעים יישמעו טוב יותר עם תוספת הבס המגיעה עם הוספת סאב-וופר למערכת. אם הוספת סאב תגרום לכם לחריגה מהתקציב כעת, השתדלו לא לקנות רמקולים גדולים יותר על מנת לנסות ולפצות על כך. הוסיפו לתכנון המערכת והתקציב שלכם סעיף המתייחס להוספת סאב-וופר בעתיד הקרוב והנראה לעין, ותהיו מרוצים משמעותית בטווח הארוך.
ברגע שתגבשו רעיון כללי לגבי סוגי הרמקולים אותם תצטרכו, מומחה מטעם מרכז הסאונד ישמח לעזור לכם לקבוע מהן האפשרויות הטובות והמתאימות ביותר עבורכם. חייגו אלינו או הגיעו אלינו וקבלו ייעוץ ללא תשלום.